Pub0031.htm
דעה: על מדיניות שר האוצר החדש שלנו, יאיר לפיד
Paz Itzhaki-Weinberger,
אני יודע שהקוראים של מה שאני כותב הם אנשים אינטליגנטיים ביותר, ולכן אקצר
בנושא זה ובוודאי לא אכתוב מסר פוליטי הנוגע למשל להבדלים בין ההבטחות שמפזרים
פוליטיקאים לפני הבחירות למעשיהם לאחר הבחירות ובפרט לפגיעה הקשה דווקא בציבור
הבוחרים שלהם עצמם והושטת יד לכיס אותו ציבור.... יכולתי לכתוב על זה הררים של מלל
אבל מה הטעם בכך? הבגידה שנעשתה בציבור ברורה לכולנו.
אני רק אתייחס לכמה מהמשמעויות הברורות לי, כאדם בעל רקע וידע כלכלי מקיף,
של ההצעות ההזויות שהועלו לאחרונה כ-"צעדים מתחייבים" לשיקום המשק
ושמנסים למכור לכולנו כצעדים הכרחיים:
1. העלאת
שיעור המע"מ באחוז:
למי שלא יודע, העלאת שיעור מס ערך
מוסף מרסנת את הצריכה (ומכאן שהיא כלי טוב לממשלות לריסון אינפלציה – למרות שהיא
גורמת לעליית מחירים מיידית בגובה עליית המס), אבל ריסון של הצריכה במשק גם מקטין
בהכרח את הצמיחה במשק. האם המשק הישראלי יכול להרשות לעצמו היום פגיעה
בשיעור הצמיחה שלו?
מעבר לכך, מס ערך מוסף הוא המס שיש לו את ההשפעה הכי חזקה מכל סוגי המיסים דווקא
על האוכלוסיות החלשות בחברה, זאת היות ומרבית הכנסתן של אוכלוסיות אלו מופנית
לצריכה ומיעוטה (אם בכלל) מופנה לחיסכון, זאת להבדיל מהאוכלוסיות החזקות שמיעוט
הכנסתן מופנה לצריכה, כך שהמשמעות הישירה של הגדלת שיעור המע"מ היא
מיסוי שרוב רובו המוחלט הוא מיסוי של העניים ושל מעמד הביניים.
2. העלאת
שיעור מס החברות:
שוב, המדובר בשטות ממדרגה ראשונה כאשר
החברות הגדולות בישראל נהנות ממילא משיעור מס נמוך ומהטבות מס ועידוד השקעות הון,
כך שבהצעה הזו מדובר בעושק קשה של מעמד הביניים ושל בעלי עסקים קטנים. מס החברות
הוא דווקא כלי כלכלי מיוחד שמאפשר (באופן תיאורטי) לחלק הכנסות באופן שוויוני יחסית
בין האזרחים, אך העלאתו הופכת מדינות ללא אטרקטיביות להשקעה או הקמת עסקים
וניהולם ואף מונעת צמיחה מהירה של המשק ומובילה לקיפאון ולמשברים כלכליים קשים
– כלומר בניגוד למצב הנוהג בישראל, הרי שיש לשמור על האיזון בין השאיפה לצמוח בקצב מהיר לבין השאיפה לחלוקת הכנסות
שוויונית יחסית. מדיניות חכמה המקובלת ברבות מהמדינות המפותחות מנסה לעשות זאת באמצעות קביעת מיסוי דיפרנציאלי,
המדובר למשל בקביעה של מס חברות גבוה מאד לחברות גדולות (ניתן להגדיר כאלו לפי
מונחי מכירות או רווח, רצוי מכירות / מחזור שאינו נתון למניפולציה של בעלי השליטה) ובמיוחד לכאלו שמטבע עיסוקן אין להן ברירה אלא לפעול במדינה
ולא יכולות להעתיק את עסקיהן למדינות אחרות – בפרט בתחום השירותים לאוכלוסיה, נדל"ן,
תשתיות וכיו"ב (יש לא מעט מגזרים שאין להם את הפריבילגיה להעתיק את עצמם
למדינה אחרת בשל שיקולים כלכליים – ומדובר בסדר גודל של 60% ממחזור הכספים
במשק!!!), ומנגד הנהגה של מס חברות נמוך
לחברות קטנות וכן מס חברות נמוך לעידוד
מגזרים עסקיים שיכולים להעביר פיתוח או ייצור למדינות מתחרות, ובאופן מעניין דווקא עידוד
העסקים הקטנים מוביל לשיפור מאסיבי במאקרו-כלכלה.
אני בכלל אישית בעד עידוד עסקים קטנים וכן שהחברות והרשתות הגדולות צריכות לתת
תמיכה משמעותית יותר לכלכלה ולהצדיק את הפריבילגיה שניתנת להן להמשיך ולייצר רווחי
עתק על חשבון הציבור.
3. העלאת שיעור
מס ההכנסה:
שוב,
המדובר בשטות ממדרגה ראשונה כאשר העשירים באמת נהנים ממילא משיעור מס נמוך
ומהטבות מס ועידוד השקעות הון ומרבית הכנסתם לא נמשכת כלל על ידי העשירים בחברה כשכר
עבודה אלא באמצעות חברות ושרשורי חברות לרבות חברות זרות, Off-Shore וכו'. כך שגם כאן שוב מדובר בעושק של מעמד הביניים ושל בעלי עסקים
קטנים. מפתיע ככל שזה יישמע, יש כלים אחרים שישפרו את מצב החברה ואף יגדילו את
ההכנסות ממיסים אחרים (לרבות מע"מ) – למשל הגדלת שכר המינימום.
נשמע מוזר, נכון? אבל כשלעניים יהיה יותר כסף הם יוכלו להוציא יותר, לקנות
יותר – ועל כל המוצרים האלו המדינה מרוויחה – מיסים על דלק, מע"מ,
מכס, מיסי ייבוא וכיו"ב – וגם כל המוצרים האלו מייצרים משרות, מייצרים
מקומות עבודה, מניעים את המשק – וזה בעצם גלגל שלם של מערכת שמקדמת את
עצמה – דווקא צריך להפחית מס הכנסה על הפרט ולאפשר לו יותר הכנסה פנויה לשם
הוצאה ובמקביל להעלות את שכר המינימום. כמובן שהכול צריך להיעשות במידה –
יש גם השפעה שלילית של העלאת שכר מינימום על התחרותיות של המשק ואולי במגזרים
מסוימים פגיעה בתעסוקה – בקיצור, אני טוען שבמקום להגדיל מס הכנסה (שגם כך גבוה
בישראל) צריך להקטין אותו, ובמקביל להעלות את שיעור שכר המינימום,
וכמובן לעודד תעשיות ועסקים מקומיים, לעודד יצואנים, לעודד יצרנים, ולהכביד
על לא מעט מהייבוא לארץ במיסים כבדים – כלומר להביא למצב בו למרבית אזרחי
ישראל יש הכנסה פנויה גבוהה שמופנית לצריכה של תוצרת מעסקים מקומיים
שמייצרים הכנסות למשק הישראלי ומשרות – ומכאן שגם באופן פרדוקסאלי דווקא
הקטנת הכנסות המדינה ממס הכנסה ישיר יוביל להגדלה משמעותית של הכנסות המדינה
בשיעורים גדולים הרבה יותר מהמיסים האחרים ובפרט אלו הקשורים לצריכה
טוב, זה באמת על רגל אחת – מקווה שהבנתם את המסר.
לצערי שוב נראה כי פרנסי המשק מובילים את כולנו לאבדון, בפזיזות ומשיקולים
פופוליסטיים וכנראה לא מתייעצים עם אנשי המקצוע הנכונים....
אין ספק שיש לנו מזל גדול שיש לנו אנשים טובים וציוניים כמו סטנלי פישר, אך
למרבה הצער לא הוא לבד מוביל את הכלכלה הישראלית וגם לו בתפקידו יש יכולת מוגבלת
יחסית להשפיע – ההשפעה הגדולה מצויה בידי שרי הממשלה, ונראה ששוב הגענו
למצב בו השרים שלנו הם מריונטות בידיים כאלו או אחרות, גם אם נניח לטובתם כי הם
מתכוונים לטוב – כמו שנאמר, "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות"....