Pub0020.htm

על מדיניות חקיקה ואכיפה המובילה לביצוע עבירות קשות, ו-"הזניית" עצם ביצוע העבירה

פז יצחקי-וינברגר, 12-Feb-2011

היום אכתוב על תופעה שמטרידה כמעט את כולנו: התגברות הפשע בישראל ובעיקר התגברות ביצוע עבירות המוגדרות קשות.

כולנו מדברים כל היום על הגורמים לכך: החינוך, האכיפה, "היד הרכה" של השופטים, העלייה, המסתננים הזרים, האוכלוסיות הבעייתיות יותר וכיו"ב, ויש בכך לא מעט טעם. אבל אני רוצה להתמקד (בכובעי כמשפטן) דווקא בפן אחר שרובנו לא חושבים עליו בכלל, והוא מדיניות אכיפה וגם חקיקה שבעצם מובילה, ללא מחשבה, להתגברות העבירות עליהן אנחנו מדברים.

התזה שאני בעצם מנסה להעלות כאן – אנחנו גורמים במו ידינו, בטיפשות, להתגברות הפשיעה. חוקים חדשים ומדיניות אכיפה חדשה של משרדי הממשלה מהווים גורם עיקרי (ולפעמים בלעדי) להתגברות הפשיעה, אפילו שהמדיניות מכוונת לעשות בדיוק את ההיפך.

אני טוען שנבחרי העם היקרים שלנו שוב מפגינים בורות וחוסר מחשבה, ופועלים בנמהרות ובחיפזון כאשר הרייטינג מהווה להם אליל, ומקריבים את הביטחון האישי של כולנו בשביל כך, אפילו אם בעצם יש להם כוונה טובה והם אינם רק רודפי פרסום וקולות.

אני בעצם טוען שמדיניות האכיפה והחקיקה האחרונה גורמת ל-"הזנייה" של עצם ביצוע העבירה, ושרבים מהאזרחים מתחילים לבצע פעולות עבריינות כדבר שבשגרה, ואף מקצינים בפעולות שלהם, בגלל מדיניות האכיפה והחקיקה.

אני אתחיל עם הדוגמא הכי טריוויאלית – מדיניות אכיפת החנייה בעיר תל-אביב.

כמעט כולנו קיבלנו דו"ח חניה בתל-אביב. אתה יוצא לרגע מהרכב לאחר שהחנית אותו ליד מדרכה המסומנת בצבע כחול-לבן כדי לקנות תו חניה, וכשאתה חוזר 5 דקות לאחר מכן פקח זריז כבר הדביק על רכבך דו"ח של 100 ₪. במקרה יותר גרוע אתה שם תו חניה, עושה את סידוריך, חוזר לרכב ומגלה שבכל זאת קיבלת דו"ח, כי מסתבר שיש שלט עלום בתחילת הרחוב שקובע שב-30 מטרים הבאים בצד שמאל של הרחוב החנייה מהשעה 18:30 שמורה לדיירי האזור בלבד, וכלל לא משנה שקנית תו חניה. במקרים רבים קבעת פגישה בשעה 20:00, יצאת לדרך מוקדם בגלל הפקקים, הגעת ב-19:30, ובכל זאת תצטרך להסתובב שעה כדי לאתר חניה, ובטוח איחרת לפגישה. חניונים כמעט אין, ואם במקרה יש בדרך כלל הם לא מספיקים כדי לתמוך בנפח התחבורה המתאים, ומחיר החניה בהם מופקע. תחבורה ציבורית? בישראל? לא יותר מבדיחה עצובה.

בלונדון, פריז או ניו-יורק רוב התושבים בכלל לא צריכים להחזיק רכב בגלל תשתית התחבורה הציבורית היעילה, אבל זו המדינה בה אנו חיים – מצד אחד מעבירים לך מסר שיש כאן יותר מדי רכבים, מצד שני המדינה חיה, פשוטו כמשמעו, על מיסי הדלק והמיסים הכבדים על כלי רכב פרטיים, במקביל רמת התחבורה הציבורית בארץ היא מחפירה בכל סטנדרט, ואין מנוס משימוש ברכב פרטי. העירייה במקביל לא דואגת למקומות חניה מספיקים לאוכלוסייה, ועוד במקביל פועלת במדיניות אכיפה אגרסיבית ההופכת את רוב התושבים בעל כורחם לעבריינים. התוצאה? כמעט כל אחד מקבל דו"חות חניה, לא משנה מה הוא עושה, ומתויג אוטומטית כ"עבריין". תוצאה שנייה היא שכל שנה העירייה גובה סכומי שיא מקנסות החניה והגרירה, אשר משוקקלים כחלק בלתי נפרד מהתקציב שלה והעירייה מבססת מתן ומימון שירותים בסיסיים על תקבולים מקנסות החניה, וזה הרי אבסורד שלא ייאמן.

והתוצאה העקיפה? כולנו יודעים שלא משנה מה נעשה, נקבל דו"חות או שרכבנו ייגרר מדי פעם. לחלק לא מבוטל מאיתנו הדבר גורם לפריקת כל עול ורסן, ובזמן האחרון אני רואה הרבה יותר רכבים חונים בחניית נכים, בתחנות אוטובוס, על המדרכה וכו' – חלק לא מבוטל מן האוכלוסייה אומר דבר פשוט מאד: "אם כבר ממילא מענישים אותי, לפחות אעשה באמת את העבירה".

אגב, אני ממליץ למי שלא קרא לקרוא את הפוסט שלי מהזמן האחרון לגבי חקיקה נגד נהיגה בשכרות, שוב חקיקה נמהרת וטיפשית שמתייגת חלק גדול מהאוכלוסייה כעבריין על לא עוול בכפו, ושוב מובילה לכלל של "אם כבר ממילא מענישים אותי, לפחות אעשה באמת את העבירה" – כלומר במקום למנוע נהיגה בשכרות מעודדת נהיגה בשכרות.

תופעה דומה מתרחשת בארה"ב, שם חלק מהמדינות העבירו חוקים בסגנון "3 Strikes Out", חוקים שבעצם אומרים שאדם יכול לקבל מאסר עולם אם נתפס מבצע עבירה בפעם השלישית, גם עבירות קטנות. הכוונה היא טובה – למגר גם את העבירות החמורות פחות. לא תאמינו, אבל זה עובד סטטיסטית.

לדוגמא, אדם נתפס גונב חולצה מחנות? עונש קל ביותר. פעם שנייה? עונש קל. פעם שלישית? מאסר עולם. גם העבירות ה-"קטנות" מציקות לנו לא מעט וחשוב להיאבק בהן, אני מאד מסכים עם הכוונה, אבל שוב מדובר בביצוע אומלל שהמניע מאחוריו הוא פופוליזם זול.

מהי התוצאה האמיתית, העקיפה, של מדיניות זו? התגברות קיצונית של עבירות קשות. מי שכבר הורשע פעמיים בעבירה קלה, פתאום כבר לא מתויג ע"י מערכת החוק כעבריין קטן אלא כעבריין גדול מאד (הצפוי, כאמור, למאסר עולם), והוא מתנהג ככה, שוב על פי הכלל "אם כבר ממילא מענישים אותי, לפחות אעשה באמת את העבירה".

ואז הדוגמא שלנו נראית כבר ככה:

אדם נתפס גונב חולצה מחנות? עונש קל ביותר. פעם שנייה? עונש קל. פעם שלישית? הוא יודע שצפוי לו מאסר עולם. אז יאללה, כדאי כבר לירות בשוטרים, כדאי לברוח מהם במהירות 200 קמ"ש בכביש תוך סיכון עצמך וכלל העוברים בדרך, כדאי לירות לקופאי בפרצוף כדי שלא יזהה אותך במסדר זיהוי, ואולי בכלל כדאי לשרוף את כל הבניין למקרה והיו מצלמות בחנות או שהשארת ראיות ליד מתלה החולצות..... בקיצור, אותו עבריין "קל" שלא היה מעז לבצע משהו חמור יותר מגניבת חולצה, הופך בחלק לא מבוטל מהמקרים לפסיכופט רצחני, פשוט כי הוא כבר תויג ע"י החברה כמי שראוי לעונש של פסיכופט רצחני.

אוקיי, אז יש מי שיגיד שבישראל אין חוקים של 3 Strikes Out, ושאם מדובר בחניה מה שנקבל הוא רק מדרכות מלאות במכוניות, אזרחים מתוסכלים, צפירות ופקקי תנועה. אני טוען ההיפך, והדוגמא שלי מהפוסט הקודם לגבי החקיקה בעניין שתייה ונהיגה ממחישה שישראל כבר מצויה במדרון חקיקתי חלקלק, שחייבים לעצור אותו לפני שיהיה מאוחר מדי.

כדי לחזק את טענותיי עוד קצת, אני אתן דוגמא אחרונה שהופיעה בזמן האחרון בעיתונות, דווקא לגבי עבירת אונס, דוגמא שתראה שמדובר בתופעה חקיקתית ואכיפתית של ממש שעוברת לכל אורך ספקטרום העבירות, ומסכנת את כולנו.

לפי הכתבה בה עיינתי, מסתבר שהיה בחור ערבי, נשוי, שהתחיל עם בחורה אקראית ברחוב. הבחור שיקר, סיפר לבחורה שהוא יהודי ורווק, ואותה בחורה עלתה איתו למעלית של בניין סמוך, ועשתה איתו סקס בהסכמה במעלית. לטענתה הסכימה לסקס מייד לאחר שפגשה את הבחור כי חשבה שיש פוטנציאל לקשר רציני עם הבחור. כשהערבי סיים את ענייניו והגיע לסיפוקו, הוא לעג לבחורה, אמר לה שהוא בכלל ערבי ונשוי ושהוא לא מעוניין בה, והלך מהמקום.

לא מוסרי? כן. שפל? כן. אולי ניתן לטעון שמדובר בקבלת דבר במרמה? כן.

אבל לא תאמינו – הבחור נעצר והוגש נגדו כתב אישום על אונס, לא פחות. והוא גם הורשע ע"י בית המשפט!

למה כל זה קרה? בגלל סעיף מוזר ביותר בחוק העונשין הישראלי, סעיף 345(א)(2), שקובע בזו הלשון: "הבועל אישה, בהסכמת האישה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה, הרי הוא אונס ודינו מאסר שש עשרה שנים".

אני מקווה שאתם מבינים שמדובר בסעיף חוק עם נוסח הזוי ביותר, שבעצם אומר שכל שקר לפני סקס הופך אדם לאנס בפוטנציה, והגבול תלוי מאד בפרשנות של בית המשפט. גבר בן 50 פוגש אישה ומספר לה שהוא רק בן 45, הם עושים סקס והיא מגלה למחרת מעיון ברישיון הנהיגה שלו שהוא בן 50 – ייתכן שיוגדר כאנס. גבר בגובה 160 ס"מ נועל נעליים גבוהות ומספר שהוא 170 ס"מ לאישה שפגש, הם עושים סקס, ובבוקר היא מגלה את גובהו האמיתי כשהוא רץ להתגלח ליד הכיור – גם כן ייתכן שיוגדר כאנס! אגב, שימו לב שהחוק נוגע רק למי ש"בועל אישה", כלומר שקר הפוך של אישה (טוענת שהיא בת 35 והיא בעצם בת 50, וכך מכניסה למיטתה גבר מעוניין) דווקא תקין, וכנ"ל לגבי גבר הומוסקסואל, אין לחוק שום בעיה עם זה.

אני מבין מאיפה הגיע נוסח הסעיף, אולי כדי להגן על אוכלוסיות חלשות שקל להטעות אותן ורצוי שאנחנו כחברה נגן עליהן, למשל נשים בעלות מנת משכל נמוכה במיוחד, מפגרות, לוקות בשכלן, לא שפויות וכו' – אבל הנוסח הזה גורף כל כך עד שרבים מהאנשים שפועלים באופן נורמטיבי לחלוטין מול נשים רגילות לחלוטין וקצת "מייפים" את האמת בתהליך החיזור הופכים לאנסים על פי החוק.

אתן עוד דוגמא: סטודנט עני מספר לסטודנטית איתה הוא לומד באוניברסיטה שהוא בא ממשפחה עשירה ביותר וצפוי לרשת הון עתק, הוא מוצא חן בעיניה והיא מקיימת עמו יחסי מין. לאחר כמה שבועות היא מגלה שלא דובים ולא יער, ומביקור בביתו עולה שהוא דלפון וגר בדירת עמידר – ייתכן שהוא אנס על פי החוק, יתויג על ידי החברה כאנס, תהיה לו הרשעה של אנס והוא יוכל גם לקבל ולרצות 16 שנות מאסר בכלא, על מין בהסכמה!

ושוב, רבים מהאוכלוסייה פשוט יחזרו לכלל של "אם כבר ממילא מענישים אותי, לפחות אעשה באמת את העבירה".

בקיצור, אני טוען שהרשעה ואישום של איש באונס בנסיבות כאלו פשוט תעודד מעשי אונס אמיתיים ואלימים יותר. אני טוען שנתינת דו"ח חניה לאזרחים שומרי חוק שחנו בכחול לבן בגלל מדיניות שילוט מתעתעת של העירייה ומצוקת חניה אמיתית פשוט תוביל לעבירות חניה רבות יותר, אני טוען שתיוג אדם שכרסם סוכריית ליקר ונהג או שתה כוסית קידוש אחת ונהג כשיכור תוביל לעבירות נהיגה בשכרות אמיתיות רבות יותר, ואני טוען שחקיקה בסגנון 3 Strikes Out אולי תוריד קצת את כמות העבירות הקטנות, אבל תגדיל מאד עבירות חמורות הרבה יותר, לרבות הצתה, רצח, השתוללות בכביש וניסיון לרצח שוטרים, במיוחד כאשר רבים יהיו קרובים להיתפס על ביצוע עבירה קלה בפעם השלישית ולמאסר עולם.

מעבר לכך, יש כאן מסר חמור לחברה בכללותה, מסר של "הזניית" העבירות האמיתיות. עם כל הכבוד, לדעתי אותה בחורה מופקרת שעלתה למעלית והזדיינה עם אדם אקראי שרק פגשה (גם אם חשבה בתום לב שהוא רווק ויהודי, ולא הייתה עושה כך אם הייתה יודעת שהוא נשוי וערבי), לא יכולה להיות מוגדרת באותה הקבוצה עם קורבנות אונס אמיתיים, וליהנות מאותן הזכויות של קורבן אונס. אונס הוא דבר נורא מעין כמוהו, והגדרה של מה שאירע לאותה בחורה כאונס מבחינתי הוא חטא כפול ומכופל, או כדברי פובליליאוס סירוס, שטובים גם היום: "Nocenterm Qui Defendit, Sibi Crimen Parit".

כנ"ל לגבי אדם נורמטיבי שכל יום חוזר מהעבודה אחרי 12 שעות עבודה, וצריך לבזבז 200 יום בשנה עוד שעתיים בלמצוא חניה ליד הבית. אם הוא מקבל 10 דו"חות חניה בשנה מהעירייה, הוא מבחינתי צדיק גמור. בעשר שנים יהיו לו 100 דו"חות חניה. בעירייה יציגו אותו כשטן וכעבריין סדרתי שיש לו מעל 100 הרשעות בעבירות חניה.

הדבר גם נכון למאבטח העני והרעב בלוס אנג'לס שאמנם עובד מדי יום באבטחת הסופרמרקט אבל לא מצליח לפרנס בכבוד את אשתו והילדים, ובהיעדר מערכת רווחה כמו בישראל מדי כמה שבועות הוא וילדיו כל כך רעבים, עד שהוא נאלץ לגנוב כיכר לחם או מספר מוצרי מזון ממקום עבודתו. בפעם השלישית שהוא ייתפס עושה את זה, הוא צפוי למאסר עולם ואו-אז בטוח שהמשפחה שלו תתדרדר אפילו יותר מהמצב החמור ממילא בו היא שרויה באותו הרגע, מצב שבכלל הוביל אותו לביצוע העבירות ה-"קלות". האם אפשר להאשים אותו שהוא יגיע למצב לחץ קיצוני כל כך כשהשוטרים יבואו לקחת אותו לאותו מאסר עולם לו הוא צפוי שהוא ישתולל ויבצע עבירות הרבה יותר חמורות, ואולי אפילו ישתמש בנשקו האישי כדי להימלט מאימת הדין?

אני חס וחלילה לא מצדיק פשיעה, ואני רוצה להבהיר שכל אחד מהמקרים שתוארו לעיל חמורים (חלקם יותר וחלקם פחות) – אין שום הצדקה לגנוב לחם, אין שום הצדקה לחנות על המדרכה, אין שום הצדקה לגבר נשוי לשכב עם נשים אקראיות ולשקר להן, ובוודאי שאי אפשר להצדיק השתוללות של עבריין נמלט או אלימות שלו כלפי רשויות אכיפת החוק. אבל המסר שאני מנסה להעביר הוא אחר – מסר שאומר שהחברה שלנו לעתים על ידי מדיניות אכיפה וחקיקה בעייתית "דוחפת אנשים מעבר לקצה" – הופכת אנשים נורמטיביים לעבריינים, ובלי מחשבה מעודדת דווקא התנהגות עבריינית ואפילו את העבירות הקשות יותר, בזמן שמתעסקים בזוטות. המגמה הזו של "הזניית" העבירות הופכת את הדור הבא לדור שמזלזל יותר בחוק, דור אלים יותר ועברייני יותר, ואולי זה עוד פן חשוב ביותר של החינוך, פן שלצערי אנחנו מתעלמים ממנו יותר ויותר.

טוב, ואסיים בעוד דבר קטן לא קשור, לגבי בת בריתנו היקרה, ארצות הברית:

מי שקרא את הפוסט הקודם שלי לגבי קרטר ואיראן ואובאמה וטורקיה, ורואה את מה שקורה היום במצרים, ראה שפשוט צדקתי וחזיתי את העתיד.

קרטר היה אידיוט, איבד את איראן והקים לעצמו אויב גדול?

אז אובאמה הוא אידיוט גדול הרבה יותר, איבד את תוניסיה, סודאן, טורקיה, מצרים ולבנון, ובקרוב גם את עיראק (ואולי עוד כמה משטרים ערביים מתונים – אני הייתי מנחש לכיוון סעודיה או מדינות המפרץ), ועוד עולץ על כך ומרוצה ממה שקורה במצרים.

היחס של ארה"ב למצרים גם צריך להדליק אצלנו נורת אזהרה אדומה וגדולה, לגבי ההפכפכות של ארה"ב בכל הקשור לבעלי בריתה והמהירות שבה הסכין יכול להינעץ לך בגב, וכן על חוסר ההבנה המוחלט שלהם לנעשה בעולם ובמזרח התיכון בפרט.