Pub0008.htm
אובאמה וטורקיה, קרטר ואיראן – אותו הסרט בשידור חוזר
פז יצחקי-וינברגר, 26-Jun-2010
אני שוב דוחה
(לזמן קצר, אני מבטיח) את העלאת רשימת ההמלצות שלי לגבי לונדון, וחשוב לי לכתוב
השבוע דווקא על התנהלותו של נשיא ארה"ב, ברק חוסיין אובאמה, זאת במיוחד בהקשר
יחסי ישראל וארה"ב עם טורקיה ובפרספקטיבה היסטורית על התנהלות הנשיא האמריקני
ג'ימי קרטר מול איראן של השאה, טרם המהפכה.
תמונתו של
ג'יימס ארל "ג'ימי" קרטר – נשיא ארה"ב ה-39, חתן פרס נובל לשלום.
תמונתו של
ברק חוסיין אובאמה השני – נשיא ארה"ב ה-44 (והנוכחי), חתן פרס נובל לשלום.
אני יודע
ובטוח שהכרת ההיסטוריה היא אחת התכונות הכי חשובות של אדם מצליח, ובמיוחד אצל מנהיג
או מקבל החלטות.
למרבה הצער,
רוב האנשים בעולם המודרני לא מעריכים היסטוריה ואין להם שמץ של מושג מה היה לפני
20 שנה, שלא לדבר על לפני 50 שנה, 100 שנה או 2000 שנה.
ההתכחשות הזו
להיסטוריה, חוסר הנכונות של אנשים להשקיע זמן בעבר והרצון האובססיבי להתרכז ולהשקיע
משאבים רק בהווה, מפילה חללים רבים. בפח הזה נופלים גם אנשים משכילים ומוצלחים,
מסתבר שלכל רוחב האוכלוסייה יש בורות מדהימה בכל הקשור להיסטוריה – לא רק היסטוריה
עולמית, אלא אפילו היסטוריה בסיסית של העם שלך עצמך.
אני אתן לכם
דוגמה מאד פשוטה – למשרד שלנו נכנס לא מזמן לקוח חדש ששמו הפרטי הוא זנון. מישהו מכם
יודע מה מקור שמו הפרטי? כמה מכם בכלל יודעים מי היה זנון הפילוסוף ומה היו
הפרדוקסים שלו (רובם עירבו את אכילס) שפרסמו אותו? לי הדבר היה ברור ומוכר מהרגע
הראשון. פיסת ידע כללי שבדרך כלל לא הייתה שימושית אבל באותו הרגע הוכיחה את עצמה.
גם הפרדוקסים האלו הועילו לי בעבר דווקא בתחום המתמטיקה (קשור לחשבון
אינפיניטסימלי, אבל זה באמת חורג מנושא ה-POST הזה), אבל אני בטוח שרוב מוחלט של האוכלוסייה בישראל, כולל בעלי
תארים אקדמיים (ואפילו תארים בהיסטוריה ו/או פילוסופיה ו/או מתמטיקה!) בכלל לא היו
יודעים במי מדובר, ואולי אחוז קטן היה מפגין דווקא ידע מתחום הכימיה (היסוד קסנון –
Xe).
אבל בדרך כלל
לא צריך ללכת כל כך הרבה אחורה בהיסטוריה ולפרטים כל כך שוליים. כמובן שטוב וככל
שיש לאדם יותר ידע אז מצבו עדיף, אבל לפעמים מספיקה פרספקטיבה קטנה הרבה יותר – הכרת
האירועים המרכזיים והאישים המרכזיים בפרספקטיבה של 30 שנה, של 50 שנה, של 100 שנה.
אבל נראה שאפילו במשימה פעוטה כזו נכשלים המנהיגים שלנו (ובראשם נשיא ארה"ב) שוב
ושוב, למרבה הבושה.
- מי שלא יודע מאין הוא בא, לא יודע גם
להיכן הוא הולך.
- מי שלא לומד מטעויות העבר, ודאי שיחזור
עליהן גם בהווה ובעתיד.
- מי שלא מכיר את העבר ולא מבין את העבר, לא
יכול לקבל החלטות בהווה. ואם מי שלא מכיר את העבר או מתעלם ממנו מקבל החלטות בכל
זאת בהווה, הרי שהוא עושה זאת ללא בסיס והוא בעצם משחק ברולטה על חיי כולנו.
כך נוהג כיום
למרבה הצער נשיא ארה"ב ברק חוסיין אובאמה.
כולנו יודעים
כיום שאיראן, על משטרה האסלאמי הקיצוני, היא העומדת בראש "ציר הרשע"
העולמי.
איראן היא זו
הפועלת לערעור משטרים מוסלמיים מתונים יותר (למשל בערב הסעודית ובמדינות המפרץ,
בירדן, בלבנון, במצרים וכמובן סיפור ההצלחה האירני – סודן).
איראן היא זו
המממנת את מרבית הטרור האסלאמי בעולם, אנחנו מכירים את התמיכה שלהם במיוחד בחזית
הלבנונית (חיזבאללה) והפלסטינית (החמאס בעזה ובגדה).
ברור לכולם
שאיראן היא האיום הגדול ביותר על העולם המערבי, ומובילה את המאבק נגד "השטן
הגדול" (ארה"ב) ו"השטן הקטן" (ישראל).
איראן היא זו
שמנסה לערער את כלכלת ארה"ב, ושואפת להשיג נשק גרעיני כדי להכניס את העולם
לעידן חדש של טרור גרעיני ומאזן אימה חדש בסגנון המלחמה הקרה.
אבל הזיכרון
של כולנו קצר מאד.
איראן, ממש לא
מזמן, הייתה ידידה גדולה של ישראל והמערב.
מדינה עם
שגשוג כלכלי, חילונית, תרבותית, עם אוכלוסייה איכותית ומתקדמת מדעית. אם נחזור
אחורנית, הרי שהתרבות הפרסית הייתה אחת מהתרבויות המובילות בעולם (היהודים בדרך
כלל זוכרים את כורש הגדול והצהרת כורש – הפרסים הם שהעניקו לגלות בבל את הרשות
לחזור לארץ ישראל ולהקים את בית המקדש השני). הפרסים אינם ערבים, למעשה באופן הזוי
למדי רובם בכלל שייכים לגזע הארי (כן, כמו הגרמנים!), ואיראן הייתה סלע איתן,
שלוחה של העולם המערבי והתרבותי במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי, יתד, ראש חץ, בעלת
ברית, כמו שישראל עצמה מהווה מזה יותר מ-60 שנה.
בראש איראן
עמד השאה הפרסי, מוחמד רזא שאה פהלאווי.
העבר המפואר:
תמונתו של מוחמד רזא שאה פהלאווי – השאה הפרסי האחרון
בראייה היסטורית,
הרי שארה"ב עשתה סדרת טעויות היסטוריות שעלו לה ביוקר. ארה"ב בראשות
ג'ימי קרטר זנחה את ידידה הטוב השאה, גרמה במישרין להפלת משטרו (ואף לא תמכה
באלטרנטיבות אחרות שהיו טובות וחילונית ועמדו על הפרק באותה עת – כמו הפיכת הגנרלים),
ולמעשה ג'ימי קרטר, כסיל מוחלט, העלה במו ידיו את האייתוללה רוחאללה מוסאוי ח'ומייני
לשלטון באיראן, וכך יצר את האויב הגדול ביותר של ארה"ב והעולם המערבי בעת
המודרנית. יצורים נאלחים כמו מחמוד אחמדיניג'אד לא היו בכלל מוכרים לנו ולא היו
מעיזים להרים את ראשם אלמלא הטעויות הקריטיות שביצע ג'ימי קרטר, וחוסר הבנתו של
המתרחש במזרח התיכון.
שגיאה היסטורית:
תמונתו של האייתוללה סייד רוחאללה מוסאוי ח'ומייני – המנהיג העליון של האסלאם
הקיצוני, ראש המהפכה האסלאמית באיראן
ההווה העגום:
תמונתו של מחמוד אחמדיניג'אד – נשיא איראן הנוכחי – הדוגמא הקלאסית מהעת המודרנית של
זבל אנושי
חשוב להבין –
רק בגלל חוסר מודעות היסטורית, חוסר הפקת לקחים, בגלל פערים תרבותיים ובגלל שלגמרי
במקרה בראש ארה"ב באותה עת עמד כסיל גמור, נוצר השטן האמיתי – המשטר האפל
ששולט באיראן של ימינו. גם העם האיראני סובל מנחת זרועו של המשטר הזה, לא רק
אנחנו, והוא מזכיר משטרים אפלים אף יותר ממנו שעלו בראשית המאה הקודמת.
ארה"ב
הייתה צריכה לתמוך בשאה הפרסי, היה צריך לסייע לו לדכא את המהפכה בכוח רב (וכן,
לחסל המון ממתנגדיו בברוטאליות – כוח הוא הדרך היחידה שמבינים בעולם המוסלמי), וגם
ארה"ב הייתה צריכה לאשר את ההתנקשות בח'ומייני עצמו בעוד שהיה בעיראק. הטעות הזו
היא בכייה לדורות, ועד היום ארה"ב ממשיכה לחטוף בראש מטעות זו באופן ישיר –
ראו את ה-POST
שלי מהזמן האחרון לגבי דליפת הנפט של BP במפרץ מקסיקו, אירוע שהוא בבירור עוד גלגול של הטרור האיראני.
אני עכשיו
כבר קרוב לסיום – מה קורה לנו היום עם אובאמה וטורקיה?
למרבה הצער,
נראה שאובאמה, בכל הנוגע להבנתו של יחס העולם המוסלמי לארה"ב, הוא חסר הבנה
מוחלט והוא בעצם גלגול מודרני של ג'ימי קרטר, רק גלגול טיפש יותר ומוצלח פחות. קרטר,
שכאמור היה כסיל מוחלט, הוא מוצלח מאובאמה בכל פרמטר, אולי חוץ מכושר השיזוף
שלו...
בארה"ב
יש הרבה דברים יפים, מוצלחים וייחודיים ולא סתם היא הפכה למעצמת העל המובילה
בעולם.
אבל במקביל
יש בה הרבה תופעות שליליות, ולמרבה הצער אובאמה הוא התגלמות של מרבית השלילי בארה"ב.
אני מתכוון לכך שאובאמה הוא בעצם Fake, אדם שכולו Show, העמדת פנים, אדם ללא תוכן וללא ערכים אמיתיים. הוא אולי המופע הכי
טוב בעיר אבל הוא גם המנהיג הכי נרפה בעולם.
מדובר באיש
שיודע להעלות מופע נהדר: איש שנראה טוב, כריזמטי, שיודע ללהג ולפטפט ואפילו לשכנע.
איש שמצטיין בללחוץ ידיים ולנשק תינוקות, אשף ב"לעבור מסך", ואפילו
מצטיין בכל השטיקים הקטנים שכובשים את לב הציבור. אבל מעבר למופע ולתדמית נראה שלא
עומד דבר – יש לנו בראש המעצמה הכי חזקה בעולם וידידת האמת של ישראל איש חלול
ונבוב שמנהל את העולם כולו כמו פיל בחנות חרסינה.
אובאמה קיבל
לידיים שלו מצב מצוין בהקשר המזרח התיכון – צבא ארה"ב נמצא בעיראק
ובאפגניסטן, על גבול מדינות "ציר הרשע". לכאורה אף אחד לא היה מעז "להתעסק
איתו". הלקח של סדאם חוסיין יכול היה להדהד בעולם המוסלמי למאות שנים, ובפרק
הזמן הקצר הנוכחות הצבאית של ארה"ב הייתה יכולה להבטיח שקט במזרח התיכון.
אבל מה קורה
בפועל? נראה שאיראן וטורקיה (ואולי גם סוריה) זיהו את חולשתו של אובאמה וכולן
לוטשות עיניים לעיראק (שכנראה תחולק ביניהן בצורה כזו או אחרת, במעין הסכם
ריבנטרופ – מולוטוב מודרני).
כולם מצפצפים
על ארה"ב, ובטורקיה מתחיל תהליך דומה לזה שהתרחש באיראן – מורשתו של אתא טורק
מוחלפת בדברי השטנה של ארדואן.
למעשה - אובאמה
מאפשר לאסלאם הקיצוני להשיג דריסת רגל באירופה!
עוד לא
מאוחר, אפשר לעשות מעשה ולעצור את הטירוף הזה, במיוחד כאשר לארה"ב נוכחות
צבאית בעיראק ובאפגניסטן. אבל לא נראה שהולך להיות מהלך שכזה, נראה שאובאמה, כמו
קרטר לפניו, נותן רוח גבית לאסלאם הקיצוני, וכיום הוא דווקא מתעסק בפרשיית הגנרל
מק'קריסטל והחלטותיו וצעדיו נראים כגחמות של ילד קטן יותר מאשר החלטות שקולות של
נשיא המעצמה הגדולה בעולם, ארה"ב.
טורקיה (ואירופה
כולה אחריה) נמצאות על פי התהום, וצריך לבוא לקראתן ולא רק לחזק את הגורמים
המתונים אלא לנהל מלחמת חורמה (כן, בסגנון ג'יהאד – לפני כמה שנים פרסמתי POST שכותרתו "ברומא
התנהג כרומאי – במזרח התיכון כערבי – והוא עדיין נכון וכנראה תמיד יהיה נכון) נגד
הגורמים הקיצוניים. ההיסטוריה מראה שהתרפסות שכזו מול התוקפן וחולשה של המשטר
מלהגן על עצמו היא המביאה לעליית משטרים כמו משטרו של היטלר בגרמניה הנאצית – אני מקווה
שעדיין מלמדים את תולדות רפובליקת ויימאר בכל בית ספר בישראל ובעולם המערבי בכלל,
אם כי לפי התנהגות המנהיגים של המערב נראה שהלקח הנורא מכל לא הופנם.
התחזית
שלי (קודרת ככל שתהיה, והלוואי שתתבדה, והניסיונות שלי להעלות עניינים אלו למודעות
הם בדיוק סוג של מאבק בתרחישים האלו) – התחזקות של האסלאם הקיצוני באזור ובעולם,
הפיכתה של טורקיה למעין איראן שנייה (אולי חזקה יותר), מאבק גדול וחדש בעיראק (ניסיון
השתלטות איראני / טורקי / סורי מול מאבק בגורמים פנים עיראקיים, הכורדים וכו'),
ומלחמה אזורית נוספת כאשר ישראל מותקפת בכמה חזיתות.
אני רק
מקווה שלא נצטרך אנחנו לספוג כאן אבידות כבדות בגלל שאובאמה איבד את הצפון (אם אי
פעם בכלל היה לו מצפן... יש סיכוי שגם פרס הנובל שקיבל בלי לעשות כלום יצר מצב שבו
חטא היוהרה העביר אותו על דעתו).
העבר המפואר:
תמונתו של מוסטפא כמאל אתא טורק – מייסד טורקיה החילונית והמודרנית ונשיאה הראשון,
האיש שאת מורשתו מנסים כעת להרוס ולהחליפה במורשת ח'ומייני.
העתיד העגום:
תמונתו של רג'פ טאיפ ארדואן – ראש הממשלה ה-58 (והנוכחי) של טורקיה – ידידו הטוב
של אחמדינג'אד